לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

כוח פוליטי בארגון

כוח ופוליטיקה בארגון שלובים זה בזה. בדומה לניטשה, אולי תחשוב כי ל"כוח יש רגליים עקומות." אולם, דברים אינם מתבצעים ללא הפעלת סמכות וסמכות דורשת הפעלת כוח. יתר על כן, אחת הדרכים להשיג סמכות וכוח היא לטבול ידיך בפוליטיקה הארגונית. אתה אולי מצטער על כך, אבל מנהלים בכירים רבים מכחישים שהדבר קורה בארגונם. יחד עם זאת, הדבר קורה כיוון שאנשים מחפשים כוח ולעתים קרובות משתמשים באמצעים פוליטיים כדי להשיגו.

כוח - טוב או רע?

מנהל אמריקאי אמר את הדברים הבאים בנושא כוח בארגונים: "הכוח נעוץ בכך שאחרים מקבלים את סמכותך, בידעם כי אם ינסו להתנגד לך הם יכשלו ואתה תצליח. הכוח האמיתי אינו מצוי במסמכים וכו', אלא במה שאתה מסוגל להשיג".

החוקרת האמריקאית, מרי פרקר פולט כתבה: "תפקידנו איננו ללמוד היכן לתכנן כוח; אלא, כיצד לפתח כוח. כוח אמיתי הוא דבר שיש לפתח. אדם המפעיל כוח באופן שרירותי, הכוח ישמט מידיו."

הכוח מוצדק אם משתמשים בו כדי להגשים מטרות מוצדקות והוא מיושם על ידי אנשים אחראים, בדרך אחראית. אולם, ניתן להשתמש בכוח בדרך נוקשה.

החוקר האמריקאי, דיוויד מקללנד, שערך מחקרים בנושא הכוח, בהם השתתפו למעלה מ500- מנהלים מ25- חברות שונות בארה"ב, הגיע למסקנות הבאות:

"חובה על מנהלים להרגיש צורך חזק בכוח, כלומר, עניין להשפיע על אנשים. יחד עם זאת, יש להנהיג משמעת ביחס לצורך זה ולרסנו כך שיופנה לתועלת הארגון ככלל ולא כדי לתרום להאדרת שמו של אותו מנהל...מנהלים מונעים על ידי הצורך בכוח מסוגלים לטעת תחושת אחריות חזקה יותר בחטיבותיהם ומעל הכול, ליצור רוח צוות חזקה יותר".

לפנינו שני מקרים בהם משתמשים בכוח בדרך יעילה:

מקרה 1: לאחד מהמנהלים הטובים ביותר בחברה יש כוח רב המתבסס על דברים מסוימים, ואנשים מושפעים מכוחו. אולם, רק לעתים רחוקות, אם בכלל, הוא אומר למישהו מה לעשות או מבקש ממנו. כמעט תמיד הוא מקדיש מספר דקות כדי לשכנע אנשים לבצע דבר מה. בכוחו הוא משפיע על האנשים להקשיב קשב רב לדבריו והוא בדרך כלל מביא אותם למצב בו הם מושפעים ממנו. השפעה זו מזרזת כמובן את תהליך השכנוע ומפשטת אותו. הוא לעולם אינו גורם לאחר לחשוב שהבקשה או ההוראה הבאים מצידו אינם הוגנים. כך אינו מסתכן בהכעסת אנשים אחרים.

מקרה 2: מנהל המוצר, שטיין, היה זקוק לחתימת מנהל המפעל, לוי, על רעיון חדש למוצר (מוצר (x. לוי חשב שהרעיון גרוע ביותר. שטיין החליט שלא יוכל לשכנע את לוי בדרך הגיונית כיוון שזה בשום אופן לא יקשיב לו. שטיין חש כי במשך הזמן יוכל לפרוץ מחסום זה. אולם, זמן זה לא עמד לרשותו. שטיין גם היה מודע לכך כי לוי לעולם לא יחתום על מוצר שהוא אינו מאמין בו, רק כדי לבצע עיסקה או טובה. שטיין גם ידע שאין טעם לנסות ולשכנע את לוי לחתום לכן פעל בדרך הבאה:

ביום שני, ביקש שטיין מגבעוני, אדם שלוי העריך, לשלוח ללוי שני מחקרי שוק שתמכו במוצר x, בלווית פתק האומר: "האם ראית זאת? לדעתי, מחקרים אלו מפתיעים למדי. איני בטוח שאני מאמין להם לגמרי, אבל בכל זאת..."

ביום שלישי, ביקש שטיין נציג של אחד מהלקוחות הגדולים של החברה להזכיר ללוי בטלפון כבדרך אגב כי הגיע לאוזניו שמועה על כך שבקרוב יוחדר לשוק מוצר x וכי הוא ישמח לראות ש'החברה שלכם עומדים כרגיל על המשמר.'

ביום רביעי, שטיין יצר מצב שבו שני מהנדסי תעשייה עמדו מרחק של מספר צעדים מלוי, בעודם מחכים לפגישה, ושוחחו על תוצאות מבדק טובות שהשיג מוצר x.

ביום חמישי, כינס שטיין ישיבה לדון במוצר x עם לוי והזמין רק אנשים שלוי חיבב או העריך ואשר תמכו אף הם במוצר x.

ביום שישי, שטיין ניגש ללוי ושאל אותו אם יסכים לחתום על מוצר x. שטיין הסכים.

מקורות כוח

כוח קשור בבירור למעמד ודרגה. אולם במובן מסוים יש להתאמץ כדי להשיג כוח. באפשרותך לתת הוראות לכפיפיך, אולם, תוכל להפיק מהם יותר אם תשיג שיתוף פעולה מרצון במקום כניעה מתוך ריטון. הכוח ניתן לך בהיותך מנהל, אולם, עליך להצדיק את השימוש בו.

יחד עם זאת, יש מקורות כוח אחרים, כגון:

גישה לאנשים אחרים בעלי כוח. ברור כי קירבה בקו ישיר מעניקה לך יותר מרחב להפעלת השפעה, בפועל או מורגשת. מסיבה זו מזכירות הן חשובות.

פיקוח על המידע. "ידע הוא כוח", או, לחילופין, "הסמכות עוברת לאדם שיודע". אם אתה נמנה עם אלו שיודעים, אתה נמצא בעמדה טובה יותר לשלוט באירועים, או אם ברצונך לשחק בפוליטיקה, באפשרותך לתקוע יתד בגלגליו של מישהו אחר.

שליטה במשאבים. אם יש לך שליטה על משאבים, כגון, כסף, כוח אדם, ציוד או שירותים הדרושים לך או למישהו אחר, יש לך כוח.

שליטה על גמול ועונש. יש בידך כוח אם אתה מסוגל לגמול או להעניש או להשפיע על אחרים שיש להם הסמכות לגמול או להעניש.

מומחיות. אתה משיג כוח ומחזיק בו אם תוכל לשכנע אחרים שאתה המומחה.

הזדהות. תוכל להשיג עמדת כוח כלפי אחרים, אם תשכנעם להזדהות עם מה שאתה עושה או אתך באופן אישי. מנהיגים כריזמטיים עושים זאת על ידי התלהבות, מסירות, שיתוף אנשים ופשוט מכוח אישיותם.

תחושת מחויבות. אם אתה מפתח תחושת מחויבות בכך שאתה עושה טובות לאנשים, תוכל לצפות, ובצדק, שהם יחושו מחויבות להחזיר לך טובה.

השימוש בכוח

החוקר, ג'והן קוטר, ראיין יותר מ250- מנהלים שנמצאו בעמדה בה יכלו להשתמש בכוח. התברר לו כי המנהלים המוצלחים ניחנו בתכונות הבאות:

* הם השתמשו בכוחם בגלוי ובאופן לגיטימי. הם נתפסו כמומחים אמיתיים בתחומם והגשימו תמיד את תדמית המנהיג שבנו לעצמם.

* הם רגישים לשאלה מהם סוגי הכוח האפקטיביים ביותר לגבי אנשים מסוימים. לדוגמא, מומחים מכבדים מומחיות.

* הם מפתחים את כל מקורות הכוח שלהם ואינם מסתמכים יתר על המידה על טכניקה כלשהי.

* הם מחפשים עבודות ומשימות שיתנו להם הזדמנות לרכוש כוח ולהשתמש בו. הם מחפשים כל העת דרכים להשקיע את הכוח שכבר נמצא בידם, כדי להבטיח החזר חיובי גבוה יותר.

* הם משתמשים בכוחם באופן בוגר ותוך בקרה עצמית. רק לעתים רחוקות הם משתמשים בכוח באופן כפייתי, או כדי להאדיר את שמם.

* הם מקבלים סיפוק מכך שהם משפיעים על אחרים.

פוליטיקה - טוב או רע?

על פי המילון האנגלי של אוקסופורד, שם התואר Politic משמעו שאדם נוהג בתבונה, זהיר, מפעיל שיקול דעת, מוכשר, מתכנן צעדיו או מיומן. לכן, התנהגות פוליטית בארגון עשויה/עלולה להיות רצויה או בלתי-רצויה.

ארגונים מתבססים על פרטים אשר נמצאים שם כביכול כדי להשיג מטרה משותפת, אולם, בו-זמנית הם מונעים על ידי הצורך שלהם להשיג את יעדיהם. ניהול אפקטיבי הוא התהליך של מציאת האיזון בין מאמצי הפרט ושאיפותיו ובין טובת הכלל. יש אנשים המאמינים באמת ובתמים כי שימוש באמצעים פוליטיים כדי להשיג את יעדיהם יועיל לארגון ולעצמם. הם עשויים להפעיל את כל כשרון השכנוע שלהם כדי להצדיק יעדיהם אלו בפני עמיתיהם. אולם, האינטרס האישי נשאר הכוח המניע העיקרי. אלו הם הפוליטיקאים של חברה מסחרית שמילון אוקספורד מתאר כ"מתכננים ערמומיים, חורשי מזימות או תככנים." פוליטיקאים בתוך ארגון עשויים להיות כאלה. הם מתמרנים מאחורי גבם של אנשים ובולמים הצעות שאינן לרוחם. הם מקדמים את המוניטין והקריירה שלהם על חשבון אחרים. הם עלולים להיות קנאים ולהתנהג בהתאם. הם בבחינת בשורות רעות.

אולם ניתן גם לטעון כי גישה פוליטית לניהול היא בלתי-נמנעת ואולי אף רצויה בכל ארגון שבו היעדים אינם ברורים באופן מוחלט, כאשר תהליך קבלת ההחלטות אינו מותווה בבירור והסמכות לקבל החלטות אינה מפוזרת באופן שווה או נאות. עשויים להיות מספר ארגונים שעליהם לא יחול תנאי אחד או יותר מאלה שצוינו לעיל.

החוקר, אנדרו קקהבדס, הכיר בעובדה זו כאשר כתב את הדברים הבאים בחיבורו, "הפוליטיקה של הניהול": "פוליטיקה היא תהליך של השפעת פרטים וקבוצות לראות את נקודת המבט שלך, כאשר אינך יכול לסמוך על סמכות." במובן זה גישה פוליטית עשוייה להיות לגיטימית כל עוד המטרות מוצדקות מנקודת הראות של הארגון.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .