לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

ביקורת קונסטרוקטיבית

ביקורת קונסטרוקטיבית היא מתיחת ביקורת מחושבת. לביקורת יש שם רע בחוגי ניהול מסוימים משום שהיא נתפסת כמשפילה, מדכאת ומכבה התלהבות. בעוד שזה אולי נכון, לעתים קרובות ביקורת חייבת לבוא לפני שיפורים. "אינך יכול לשפר משהו אם אינך יודע מה לא בסדר," אומר מנהל אחד. ביקורת קונסטרוקטיבית היא גישה שיטתית לאיתור נקודות חולשה, פגמים, שגיאות, טעויות, או פשוט כל דבר שאינו טוב מספיק. כתהליך קבוצתי, היא מפיקה תועלת מהדינמיקה של הפעילות הקבוצתית.

הזדמנויות ליישום

ביקורת קונסטרוקטיבית היא שימושית במצבים שיכולים להפיק תועלת מתיקון, עדיף במצבים נמשכים או חוזרים על עצמם, לרוחב כל טווח הפעולה הניהולית.

דוגמה

כתב עת מסוים משלב מאמרי ביקורת כחלק מהנוהל הרגיל של מאמרי מערכת. חברי המערכת, אשר גם כותבים וגם עורכים את העיתון, מתכנסים מדי יום שלישי כדי לסקור את הטיוטות הראשונות של המאמרים שיפורסמו. ישיבה טיפוסית:

העורכת הראשית בתיה מיכאלי הפיצה את ההעתקים לכל אחד מששת העורכים. היא פותחת את הישיבה: "בואו נסקור את המאמר של אהוד על מערכת הבטיחות בחברת "א.ב.ג.", רמי, מה דעתך?"

"אני תמיד אוהב דוחו"ת מהשטח, הם נראים אמינים מאד. ואני חושב שאהוד עשה עבודה טובה. אולם המאמר מתמקד יותר מדי במנהל הבטיחות. הייתי רוצה שייכללו גם דיעותיהם של מנהלי המחלקות והעובדים על אופן העבודה של המערכת."

בני בר מצטרף. "אני חושב שאהוד נותן לנו תמונה טובה של מערכת בטיחות בנויה היטב. מה עוד אנו צריכים?"

סימה הרטוב אומרת, "אני מסכימה עם רמי. יש לנו תמונה ברורה וחיובית של התוכנית, אולם כיצד מרגישים האנשים שצריכים לחיות עם המערכת? כפי שהכתבה נראית כרגע, יש לה אופי של יחסי ציבור."

מיכאלי אומרת, "מה דעתך, אהוד?"

"אני חושב שזאת תהיה כתבה טובה יותר עם קצת יותר כיסוי של עובדות יבשות. אולם האם ניתן להכניס כתבה כל כך ארוכה? גם כך היא כבר תופסת עמוד שלם."

אחר מהעורכים האחרים אומר, "נושא הבטיחות "חם" עכשיו. אני חושב שאפשר לתת לו שני עמודים."

מיכאלי אומרת, "אני מסכימה. תגובות שקיבלנו מצביעות על ענין בנושא הבטיחות. אהוד, כמה זמן ייקח לך להשלים את הפרטים בכתבה?"

"אני יכול לשכתב אותה עד מחר. יש לי רשימות משלי ואת השאר אשיג בטלפון. אני מכיר את האנשים שאני רוצה לראיין."

מיכאלי מבקשת תגובות נוספות. נקודות שוליות מועלות ואור הזרקורים עובר לפריט הבא.

איך ליישם

הדבר הראוי לציון בדוגמה שהובאה למעלה הוא הטון העניני של הדיון, מרכיב חיוני לביקורת קונסטרוקטיבית מוצלחת. קוים מנחים נוספים:

1. מיקוד הנושא. במקרה שבדוגמה לעיל, ההעתק הפיזי של הכתבה מקל על חברי הקבוצה לעקוב אחר המתרחש, אולם לעתים הנושא הנדון עשוי להיות פחות ברור. מבנה הישיבה עוזר משום שהמנחה יכול להתחיל בהצהרת הנושא ולבקש שאלות שימנעו אי-הבנות או תפיסות מוטעות. למשל:

"הנושא שלנו הוא הנוהל המוצע לטיפול בתלונות מלקוחות...", כאשר הצהרה זאת מלווה בנתונים, מידע רקע ותיאור המצב הנוכחי. ואז, "יש שאלות?" והתהליך הביקורתי ממשיך.

2. חשיפה שווה. כדי שההערכה תהיה עקבית, כל אחד מהמתכנסים חייב להיות בעל אותו מידע. במקרה של חברי המערכת, תאר לעצמך את הסיבוכים שהיו מתעוררים לו כל אחד היה מקבל גרסה שונה של הכתבה של אהוד.

3. פעולה לפי נהלי ישיבה קבועים. המנחה צריך להבטיח:

* שלכולם תינתן הזדמנות לדבר.

* שהתגובות יישארו בלתי-אישיות ואובייקטיביות.

* שהתגובות יהיו ספציפיות.

* שהערות הרסניות לא יורשו. עקיצות, הקנטות ומציאת פגמים עוינת אינם במקומם.

* הנוהל הסטנדרטי של הגנת "קורבן" הוא חשוב במיוחד. האדם שעבודתו מבוקרת חייב לקבל הזדמנות להגיב להערות, נקודה אחר נקודה, לאחר שהאחרים אמרו את שלהם. המנחה חייב להפעיל שליטה כדי למנוע ויכוחים עוקצניים.

4. מבנה הסקירה. ביקורת קונסטרוקטיבית, כמו כל סוג אחר של ישיבה החוזרת על עצמה, יכולה להפוך למשעממת. שימוש בגישת מתיחת הביקורת לכשעצמה יכול לרענן את הישיבות: "כיצד נוכל להחיות את ישיבות הביקורת שלנו?" בטוח שלקבוצה יהיו הצעות.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .