לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

אינטואיציה בניהול

"המשפט "מנהל אינטואיטיבי", טוען מנהל אחד, "הוא ניגוד של שני מונחים." מנהל זה אומר שניהול מחייב חשיבה רציונאלית, סדר והחלטה הניתנת להסבר הגיוני.

בעולם העסקים יש המתנגדים לאינטואיציה משום שהיא אינה נתפסת כתכונה "עיסקית". עם זאת, באינטואיציה משתמשים לעתים קרובות, אם כי בצורה מוסווית. זה נחשב בסדר כאשר מנהל אומר שיש לו "חוש". כמו כן, כאשר מישהו פועל על סמך "תחושת בטן", הוא פועל למעשה מתוך אינטואיציה.

שני סוגי החשיבה שלנו, האינטואיטיבית וההכרתית (קוגניטיבית - כלומר, רציונאליות מודעת), הינם מציאות אובייקטיבית. משמעותה של אינטואיציה אינה אי-התייחסות למציאותי ולמעשי. נסיון להגדיר את המושג יכול להבהיר את הנקודה. אינטואיציה ניתנת להגדרה כ: "הידע המיידי של משהו ללא שימוש מודע בהנמקה." מילת-המפתח היא "ידע".

השאלה האם יש ערך מקצועי לאינטואיציה עבורך תלויה בתשובות לשלוש שאלות:

* האם אינטואיציה יכולה להרחיב ולהגדיל את עוצמתך השכלית הכוללת?

* האם כישוריך האינטואיטיביים מפותחים מספיק כדי לשרת אותך באופן אמין?

* כיצד תוכל להשתמש באינטואיציה בעבודתך, למשל בקבלת החלטות?

הזדמנויות ליישום

שימוש טוב יותר באינטואיציה יכול לפתוח נתיבים חדשים ליצירתיות, פתרון בעיות וקשר עם אנשים.

דוגמה

חרף ההגדרה המילונית, הרבה אנשי מקצוע אינם בטוחים מהי אינטואיציה. אולם יש מבחן הממחיש את המשמעות של המילה ואופן פעולתה. המפתח הוא הומור. כמו למשל הבדיחה הבאה מעולם הספורט האמריקאי: מספרים על וינסנט לומברדי, מאמן פוטבול אמריקאי רב מוניטין, שלאחר אימון ממושך במגרש, הוא חזר הביתה מאוחר ועייף מאד. הוא נכנס למיטה והעיר את אשתו. "אלוהים, הרגלים שלך קרות," היא אמרה. "במיטה," הוא השיב, "את יכולה לקרוא לי וינס."

אפילו אם כבר שמעת את הבדיחה, סביר להניח שצחקת גם הפעם, ותגובה זאת היא אינטואיטיבית. אתה יודע שזה מצחיק והתגובה שלך היא מיידית. אולם מדוע זה מצחיק? האינטואיציה שלך אינה יודעת את הסיבה, היא רק יודעת שזה מצחיק. המוח ההכרתי שלך הוא זה המנתח את הסיבות להיות הבדיחה מצחיקה. ולפיכך, לאחר זמן מה, דקה או עשר דקות - אתה מבין שההומור טמון בסתירה של המאמן המקבל את האלוהות שלו כענין מובן מאליו.

האינטואיציה שלך מכירה בבדיחה מיד, אולם המוח הרציונאלי שלך דורש יותר זמן. נסה לתאר לעצמך קומיקאי סטנד-אפ שהיה חייב להסתמך על תגובות מקהל החושב רק באופן הכרתי. הצחוק היה מתפרץ כמו שורה של זיקוקי דינור רטובים, אחד בכל פעם, לאט ולסירוגין. רק אינטואיציה תאפשר לקומיקאי כזה להצליח.

האם ניתן לנצל את תכונת האבחנה המיידית של האינטואיציה בעסקים? כיצד?

איך ליישם

הנקודות הבאות יסייעו לך לקבוע את הערך שיש לאינטואיציה עבורך:

1. פסיכולוגים סבורים שכל אחד הוא אינטואיטיבי במידה מסוימת, אולם יש אנשים המודעים יותר לתגובותיהם האינטואיטיביות מאשר אחרים. תוכל לבדוק את יכולתך בשלוש דרכים:

* בדוק את נסיונך. האם אתה מפעיל לעתים קרובות יחסית אבחנה אינטואיטיבית של אנשים או מאורעות? לדוגמה, כאשר אתה מראיין מועמד לעבודה, האם יש לך "תחושה" לגבי התאמתו למשרה מלבד שיקולי ההמלצות, הכישורים וכו'?

* בדוק את פתרון הבעיות שלך. האם הפתרונות קופצים לראשך? (לפעמים מתארים זאת במילה "השראה").

* בדוק את היצירתיות שלך. האם הרעיונות עולים בראשך במהירות ולעתים קרובות?

2. הבחן בין חשיבה אינטואיטיבית ברורה וכזאת המעוותת על-ידי דיעות קדומות או גורמים רגשיים אחרים. לדוגמה, ג'ודית פרינה, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קונטיקט, אומרת שתקוות או פחדים מוגזמים עשויים להשפיע על האינטואיציה: "ברגע שאתה מתחיל לתמרן את מחשבותיך במקום לתת להן להתעורר באופן ספונטני, זוהי מחשבה המושפעת מתקוותיך, לא אינטואיציה."

3. כיצד אתה מטפל באינטואיציות שיש לך: () אינך נותן בהן אמון? () מסיט אותן הצידה? () פועל לפיהן?

4. אם אתה נוטה לקבל אותן וליישמן, עד כמה התוצאות מוצלחות? () גרועות; () לא רעות; () טובות; () מצוינות.

5. אם אתה מהסס לפעול על פי החוש ו"תחושת הבטן", שקול את ממצאיו של הפסיכולוג האמריקאי, ד"ר ווסטון אגור. הוא ניתח את נסיונם של 2000 מנהלים וגילה שאלה שהסתמכו על האינטואיציה שלהם היו בין המנהלים המצליחים ביותר.

הרבה מומחי ניהול דוגלים בשימוש באינטואיציה, אפילו אם בסופו של דבר היא אינה מוכיחה את עצמה. מנהל אחד אומר, "מנהלים ששווים משהו מסתמכים על החוש שלהם ושגיאותיהם שוליות בהשוואה להצלחותיהם."

6. בחן את האינטואיציה שלך. נהל רישום של החלטות ושיפוטים שקיבלת על סמך דחף אינטואיטיבי. כתוב אותן ותאר גם את התוצאות. אם התוצאה הכללית חיובית, אתה על הדרך הנכונה ואולי גם צריך להרחיב את השימוש בחשיבה הספונטנית שלך.

7. חזק את הפעילות האינטואיטיבית של מוחך. אם הדחפים אינם מופיעים מעצמם, חפש אותם. נסה להתקשר עם מוחך ברמה המפיקה "חושים". שאל את עצמך במקרים המתאימים, למשל כאשר אתה ניצב בפני החלטות, "מהי ההרגשה שיש לי בבטן ביחס לשאלה זאת?" זכור שההכרות והאינטואיציות שלך נובעות מאותו מוח. במידה מסוימת אתה יכול להצליב ביניהן. אין כל סיבה לא לשקול פתרון אינטואיטיבי לבעיה בחקירה הכרתית. לדוגמה, החוש אומר לך לקנות את המבנה שהוצע למכירה בסמוך למפעל שלך. המוח ההכרתי הוא מצוין לחיזוי תוצאות ההשקעה. תן לו לבדוק את דחף הקניה שלך.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .