לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

ניהול מצב חירום

ארגונים ניצבים בפני שני סוגים של מצבי חירום. הראשון הוא בתחום העיסקי והוא כרוך בדברים כמו תקלות רציניות במוצרים, תנודות בשיווק, מיעוט מזומנים, נסיונות השתלטות בלתי- ידידותיים, וכן הלאה. השני הוא ניהולי וכרוך בסכנות כמו שריפה, הצפה, תקלות רציניות בציוד, תאונות עם וללא פציעה גופנית, סחף קרקע, רעידות אדמה, פגיעות טרור. עצם התרחשותם גרועה מספיק, אולם לא להיות מוכן לקראתם הוא העדר יכולת ניהולית.

פרופ' ג'רלד מיירס, מרצה לניהול משברים באוניברסיטת קרנגי-מלון שבארה"ב, אומר: "משברים הולכים ונעשים יותר ניכרים לעין, חמורים ומקור לדאגה גוברת. אמצעי התקשורת, הכלכלה השברירית והעולם המשתנה במהירות התפתחו עד לנקודה בה מנהלים אינם יכולים עוד להתעלם מאסונות עיסקיים ולא להמעיט בערכן של נקודות תורפה עיסקיות".

הזדמנויות ליישום

ניהול מצב חירום מתמודד עם הסכנות על-ידי הכנת אמצעים נגדן. תיכנון משברים וצוותי חירום יכול להגן על הארגון מארועים יקרים המהווים איום על חיים. אף ארגון ו/או מחלקה אינם חופשיים מסיכוני שריפה, תקלות בציוד, פציעה גופנית או בעיות בריאותיות. לשריפות או להתקפת טרור יש הסתברות שונה להתרחשות בחברות שונות. הנהלות צריכות לבדוק את מוכנותן ביחס למצבן. תוכניות חירום ומרכיבים לבקרת משברים - אנשים מיומנים וציוד מתאים - חייבים להיות מוכנים על-פי הצורך.

דוגמה

העובדים במפעל רהיטים קטן בפרברי העיר הותקפו פתאום באדים מזיקים. מיכלית גדולה ירדה מהכביש והתדרדרה לחצר המפעל. המיכל נסדק וערפל רעיל החל לחדור לבית החרושת. לחברה היה מזל. מנהל ערני ראה את התאונה והפעיל את מערכת האזעקה. הוא רץ במסדרונות וצעק, "כולם החוצה!" מנהל עבודה מיהר אליו. "האם לעצור את המכונות?" עובד אמר, "מישהי לא מרגישה טוב בשירותי הנשים." האדים נעשו סמיכים יותר ואנשים מעדו תוך כדי מנוסה. "האם מישהו התקשר עם מכבי האש?" צעק מישהו. "האם לצלצל לבית החולים או לאמבולנס?" צעק אחר.

מזלה של החברה ממשיך להאיר לה פנים. האדים אינם רעילים. הנפגעים הגרועים ביותר סובלים מעינים דומעות ותחושת צריבה בגרון. מכוניות הכיבוי ושני אמבולנסים הגיעו והאנשים שהרגישו ברע טופלו במקום. נהג המשאית נחבל אבל לא נפצע. הוא אומר שהחומר הכימי במיכלית אינו רעיל וההנהלה מחליטה לתת לצוות מינימלי לחזור ולסגור את המפעל ליתרת היום. הגיבור הגדול של היום הוא המנקה שנכנס לשירותי הנשים וחילץ משם את הפקידה שהתעלפה למגרש החניה.

"כדאי שנתארגן," אומר הסמנכ"ל שהפעיל את האזעקה. "אולי בפעם הבאה לא יהיה לנו כל כך הרבה מזל."

איך ליישם

מנהלים מנוסים יודעים שאסונות מתרחשים בשני גדלים; מחלקתיים וחברתיים. באופן טיפוסי, מחלקה בודדת צריכה להיות מסוגלת להגיב לשריפה או תאונה. אם המשבר מערב שתי מחלקות או יותר, הארגון חייב להיות מוכן להוסיף את יכולתו.

ראש המחלקה אינו יכול להתכונן לכל מצבי החירום, אולם הוא צריך להיות מוכן למצבים מתאימים, למשל, מפעל לבניה טרומית אינו צריך לחשוש במיוחד מאש אבל מפעל רהיטים, לעומת זאת, חשוף לסיכון של שריפה.

גישתו הכוללת של הפסיכולוג התעשייתי האמריקאי, הארי לוינסון, מעניקה נקודת-מבט שימושית. הוא אומר, "כל אדם בארגון חייב להכיר את ארבעת הצעדים בניהול משבר: מכה; רתיעה-מבוכה; הסתגלות; שיחזור." הצעדים המוצעים הבאים הם:

1. הזמן יועץ בטיחות. ההנהלה הבכירה צריכה לשקול שכירת שירותיו של מומחה, עדיף אדם בעל נסיון בענף בו פועלת החברה.

2. ההנהלה הבכירה חייבת לקבל על עצמה את האחריות לתיכנון ויישום כולל של התנהגות במצבי חירום. יעילותם של האמצעים שיאומצו תלויה במידת המיומנות בה המידע והמוטיבציה מועברים לרוחב כל דרגי הניהול. מאחר וחברי כוח המשימה יכללו אחוז גדול של עובדים "פשוטים", מומלץ שהם ישתתפו בפיתוח התוכניות ברמתם שלהם.

3. חברות צריכות לוודא שלכל מנהל מחלקה יש רשימת סכנות. להלן רשימה כזאת כפי שהוכנה על-ידי מנהל סוכנות ביטוח:

* שריפה. קצר בחוטים לציוד, פלטה חשמלית חמה באזור הכנת הקפה, מעשנים בלתי-זהירים.

* מים. פיצוץ בצינורות המונחים בתקרה או מהדודים.

* פציעה. נקעים או שברים כתוצאה מהחלקה או נפילה.

* בריאות. התקפי לב, שבץ, עילפון וכן הלאה.

* משבר רגשי. זעם, דכאון, פחד.

זוהי רשימה התחלתית טובה עבור רוב המחלקות. הוסף משלך.

4. התארגנות לקראת בעיות. יש למנות קבוצת חירום המורכבת מהעובדים המיומנים והרגועים ביותר. אפשר לנקוט בגישה של הרכבת כוח המשימה מנציג של כל אחד מדרגי החברה.

5. ציוד מיוחד והכישורים לטפל בו. חברי כוח המשימה חייבים לקבל את ההכשרה הדרושה. בחברה אחת, המנכ"ל שהחלים מבעיות לב, דאג לכך שלפחות שני אנשים בכל מחלקה יקבלו הכשרה לטיפול בקורבנות של התקפי לב. אולם, מנהלים אינם צריכים לעבור התקף לב כדי לנקוט בצעד מועיל כזה. בין אם מדובר בידיעה איך להפעיל מטף כיבוי או לחיצה על כפתור האזעקה, יש לוודא שהידע הבסיסי קיים. בלחץ האירועים אנשים מאבדים את יכולתם לתפקד למעט אם יש להם שליטה מלאה בנוהל ההפעלה.

6. תחזוקה. לאחר השלמת התוכניות וההכנות, יש לשמור עליהן שלא יתדרדרו. בדוק את הציוד וערוך תרגילים מעת לעת כדי לבחון את תיפקודו של כוח המשימה.

7. קח את מרכיב הזמן בחשבון. התנאים עשויים להשתנות, וכך גם מצב כוח-האדם. כוח העבודה שהיה מתאים אתמול התדלדל עקב אנשים שעזבו או קודמו למחלקות אחרות. עדכן, הכשר ושפר שיטות באופן סדיר.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .