לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

מצוינות

בספרו, "במעלה הארגון", תימצת רוברט טאונסנד את מה שעומד מאחורי המושג מצוינות, כאשר כתב: "אם אינך מסוגל לבצע דבר מה בצורה מעולה, מוטב שלא תבצע זאת כלל. כיוון שדבר שאינו מעולה, לא יהיה רווחי או משעשע, ואם אינך נמצא בעסקים לשם השעשוע או הרווח, לשם מה בכלל נכנסת לעסקים?"

מצוינות משמעה לבצע דברים היטב וכך להשיג את התוצאות שעליך להשיג.

לאחרונה פותחו מספר מרשמים להשגת מצוינות. להלן סיכום המסרים הנובעים משלושה מחקרים מרכזיים.

החתירה למצוינות

בכותרת המשנה לספרם "החתירה אחר המצוינות" (הופיע בארץ בהוצאת עתרת בשם, "כיצד להצטיין בניהול"), מתארים טום פיטרס ורוברט ווטרמן "לקחים מהחברות האמריקאיות המנוהלות בצורה הטובה ביותר." הם התבססו על מסגרת ניתוחית שכללה שבעה מרכיבים, בהם השתמשו ריצ'ארד פסקל ואנתוני אתוס בספרם, "אומנות הניהול" ואלו הם:

1. אסטרטגיה - התוכנית להגיע ליעדים מזוהים.

2. מבנה - מאפייני מבנה הארגון - פונקציונאלי, מבוזר, וכו'.

3. מערכות - השיגרה הנהוגה לעיבוד מידע והעברתו.

4. כוח אדם - סיווגי העובדים המועסקים.

5. סגנון - התנהגות המנהלים לצורך השגת יעדי הארגון.

6. כישורים - כישוריהם של אנשי מפתח.

7. יעדים עליונים - המשמעות החשובה או ההשקפות המנחות שמחדיר הארגון לחבריו (כלומר, ערכים).

בוצעה הבחנה בין המרכיבים ה"קשים" - אסטרטגיה, מבנה ומערכות - בהם מתמקדות חברות אמריקאיות ומערביות, ובין יתר המרכיבים ה"רכים." לדעת פסקל ואתוס היפנים מצטיינים במיוחד בניהול המרכיבים ה"רכים."

פיטר וווטרמן השתמשו בגורמים אלו לצורך מחקר של 75 חברות בעלות מוניטין. הם הגדירו את שמונה התכונות הבאות המאפיינות חברות המצטיינות בחדשנות:

1. נטייה לפעולה. החברות המצטיינות "מסתדרות" עם זה. הן נוקטות בגישה ניתוחית בתהליך קבלת ההחלטות, אך תהליך זה אינו משתק אותן, כפי שהוא גורם לחברות אחדות.

2. קירבה ללקוח. הן עורכות הכרה עם הלקוח ומעניקות לו איכות, מהימנות ושירות.

3. אוטונומיה ויזמות. חברות אלו מעודדות מנהיגים וחדשנים ומעניקות להם מרחב פעולה.

4. פריון באמצעות אנשים. חברות אלו מאמינות באמת ובתמים כי העובדים מהשורה הם הבסיס לאיכות ולשיפור הפריון. הן אינן משלמות מס שפתיים לסיסמה: "אנשים הם הנכס החשוב ביותר שלנו." אלא, הן עושות משהו בנוגע לזה על ידי עידוד מחויבות ושיתוף כל עובד.

5. מעורבות ודחף ערכי. האנשים המנהלים את הארגון מתקרבים לאלו העובדים עבורם ומבטיחים הבנת ערכי הארגון ופעולה לפיהם.

6. להיצמד למה שמכירים. ארגונים מוצלחים נשארים בתחום העסקים המוכרים להם.

7. מבנה פשוט, מעט עובדים. מבנה הארגון פשוט ומשתדלים להחזיק מינימום של עובדים.

8. תכונות של הרפייה-הידוק, בו-זמנית. ארגונים מוצלחים הם ריכוזיים ומבוזרים כאחד. הם דוחפים החלטות ואוטונומיה עד כמה שאפשר במורד הארגון, לתוך יחידות של בודדים ומרכזי רווח. אולם, כפי שמציינים פיטר ווטרמן "הם ריכוזיים בצורה קנאית לגבי הערכים המרכזיים היקרים לליבם."

חותם ההצלחה

וולטר גולדשמידט ודוויד קלטרבק ניתחו מספר חברות בריטיות מצליחות. בניתוח זה הם ערכו רשימה של שמונה תכונות מובילות:

1. מנהיגות. זו נתפסת כמרכזית לצמיחה של העסק. כפי שכותבים גולדשמידט וקלטרבק: "המנהיג העיסקי אינו חייב להיות כריזמטי. אולם, עליו להיות מסוגל להניע את הסובבים אותו, להעניק לארגון כולו תחושה של שליחות ולהבטיח שלכל המנהלים בדרג הבינוני והזוטר, שבמורד ההיררכיה, יהיו יעדים ברורים לפיהם יעבדו, יניעו את העובדים הכפופים להם ויכוונו את מאמציהם."

2. אוטונומיה. הכוונה היא לתת לעובדים את החופש שלו הם זקוקים כדי לבצע את עבודתם בצורה אפקטיבית יותר. יש להשיג את המיזוג הנכון בין אוטונומיה ובין בקרה. שילוב זה משתנה במידה רבה, אפילו בתוך חברה אחת.

3. בקרה. אמצעי בקרה אפקטיביים מאפשרים לאוטונומיה להתממש. המטרה היא לא הרבה מדי ולא פחות מדי. יש להשיג איזון, אך עדיף מספר מצומצם של אמצעי בקרה טובים במקום אמצעים רבים ורופפים מדי. כפי שניסח זאת טום פיטרס: "מספר מצומצם של אמצעי בקרה שאנשים מאמינים בהם, הם אפקטיביים יותר מאשר אמצעי בקרה רבים שזוכים להערכה מן השפה אל החוץ בלבד."

4. מעורבות. החברות המצליחות משיגות מידה רבה של מחויבות ונאמנות מהעובדים בכל הדרגים. הם עושים זאת על ידי יצירת מעורבות חזקה של העובדים כלפי הארגון ומטרותיו.

5. התמצאות בשוק. כפי שכתבו גולדשמידט וקלטרבק: "החברות שלא הצליחו חיו בשוק; המוצלחות חיו את השוק."

6. לחזור לדברים הבסיסיים ולהישאר שם. המנצחים יודעים באיזה תחום עיסקי הם פועלים ומדוע הם נמצאים שם. הם יודעים כיצד למצב את העסק ולאיזה פלח שוק לכוון.

7. חדשנות. חברות מצליחות יוצרות אקלים המעודד חדשנות. הן מיישמות רעיונות מבטיחים.

8. אמינות. החברות הטובות ביותר בנו להן מוניטין כמי שנוהגות מסחר הגון ומקיימות יחסי אמון עם עובדים, לקוחות, ספקים והציבור בכלל. החברות הטובות הן גם אלו השומרות על מוניטין זה.

העסק של ההצלחה

החוקר האמריקאי, רוברט הלר, הציג תוצאות מחקר שנערך בקרב 250 חברות בתחום הדפוס. ל"כוכבים" בתחום זה כפי שנמדדו על פי התשואה על ההון שהושקע, היחס בין הרווח ובין המכירות והערך המוסף, היו חמש תכונות עיקריות, והן:

1. יעדים - היעדים העסקיים כפי שהוגדרו והעסק שהופעל כדי לעמוד ביעדים אלו.

2. השוק - ההזדמנויות בשוק הוגדרו והמאמצים המסחריים תואמו, כדי להשיג את התוצאות העסקיות המתוכננות.

3. כסף - תפקידו והשימוש במשאב הובנו היטב.

4. מידע - לחברות אלו היו מערכות מידע טובות שתמכו בנהלים לקבלת החלטות טובות.

5. צוות - המנהלים התארגנו כך שיתפקדו כצוות. בוצע "פיתוח" של המנהלים הבכירים כך שיעמדו בצרכים המשתנים של העסק.

הלר אומר כי כל חברה שבה חסר אחד מגורמים אלו, נמצאת בסכנה. יחד עם זאת, יש לשים לב שהוא אינו מתייחס באופן ספציפי לאנשים. אולם, ניהול אפקטיבי של משאבי אנוש משתמע מכל אחד מגורמים אלו. אפילו כסף מניב תוצאות אם אנשים משתמשים בו נכונה.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .