לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

הדמייה

הדמייה (סימולציה) היא הקמת מודלים מתמטיים לייצוג הפעולות בתהליכי או מצבי אמת. המטרה היא לחקור את ההשפעה של מדינויות שונות על המודל כדי להקיש מה עשוי להתרחש למעשה מבלי להיכנס לסיכון של ניסוי וטעיה בסביבה אמיתית. ניתן להגדיר את האבחנה בין בניית מודלים והדמייה כך: "מודלים מייצגים מציאות, הדמייה מחקה אותה. הדמייה כרוכה תמיד בתימרון המודל לשם הפקת תמונה נעה של המציאות."

תהליך ההדמייה

הדמייה משתמשת במודלים לוגיים כבסיס לנסיונותיה להעתיק את הדינמיות של מצב אמיתי, ומנקודה זאת, לחזות התנהגות ממשית. על-פי רוב היא מסתמכת על הצהרת נהלים המתארת את היחסים הלוגיים בין משתנים. מודל הדמייה לובש צורה של תרשים זרימה לוגי המתאר את יחסי-הביניים האלה. או אז משתמשים במודל כדי להפיק את הנוהל שתואר בתרשים הזרימה, וכך מדמים את התנהגותה של המערכת המדוגמת. השלב הבא הוא העברת המודל הלוגי למחשב והפעלתו בנסיון להעתיק את הפעולה הדינמית של המערכת האמיתית.

מאחר ובמציאות מאורעות מתרחשים לעתים קרובות עקב השפעות אקראיות או מקריות, הדמייה משתמשת לפעמים בטכניקות כמו שיטת מונטה-קרלו לייצוג תהליך אקראי זה.

טכניקות הדמייה

טכניקות ההדמייה העיקריות הן:

1. הדמייה דיגיטלית אקראית, הקרויה גם שיטת מונטה-קרלו משום שהיישומים הראשונים שלה עשו שימוש בגלגלי רולטה כדי להדמות את המאורעות המקריים הטבועים בגישה זאת.

2. דינמיקת מערכות, הנקראת לפעמים גם דינמיקה תעשייתית, שהיא שיטה להדמיית סוגים שונים של מערכות מורכבות שלמות.

3. בהדמייה דטרמיניסטית משתמשים כדי לבחון סדרת כללי החלטה שהשפעותיהם אינן ניתנות לחשיפה קלה. הערכות בודדות מייצגות את ערכו של כל משתנה בהחלטה.

שיטת מונטה-קרלו

שיטת מונטה-קרלו מתחילה בתרשים זרימה לוגי לייצוג המערכת על-ידי הצגת הגיון הגורם והתוצאה המקשר בין המשתנים. בטכניקת מונטה-קרלו משתמשים כאשר זרם התשומות למערכת הוא בעל מאפיינים אקראיים, למרות שמאפיין האקראיות של תשומות אלו עשוי להתהוות לפי דפוס מסוים. המטרה היא להדמות את מרכיב הסיכוי כך שכל התוצאות האפשריות יובנו לפני המערכת תיבדק למעשה. לדוגמה:

* במערכת בקרת מלאי, התשומות יהיו הביקוש היומי ומשכי האספקה. רשומות קודמות נבחנות כדי להראות את תדירות ההתפלגויות של תשומות אלו. פעולת מדיניות המלאי (שילוב כמות ההזמנה ורמת ההזמנה מחדש), מודמית על-ידי ערכי מידגם אקראיים של ביקוש ומשכי אספקה.

* כאשר שוקלים את היקפם של שירותי נמל, התשומות יהיו המירווח בין הגעת האוניות. מן הרשומות יהיה ניתן לקבוע את זמן ההגעה הממוצע וגם את התפלגות הזמנים. אולם למרות שדפוס ההגעה ידוע לתקופה ארוכה, אי אפשר לחזות במדויק את מועד ההגעה הבא. הגעות אקראיות אלו בתוך הדפוס הכולל ניתנות להדמייה על-ידי שימוש במספרים אקראיים.

מספרים אקראיים, כפי שמשתמשים בהם בשיטת מונטה-קרלו, הם סדרה של מספרים ללא כל דפוס מסודר וללא יחס זה לזה. מאפייניה של סדרה כזאת הם שבמערך גדול, הספרות 0 עד 9 צריכות להתרחש בתדירות שווה. מספרים אקראיים ניתנים לקריאה מטבלאות מוכנות או לחישוב על-ידי מחשב. מספרים אקראיים מוקצים ביחס לתדירות בהתפלגות כפי שנקבעה על- ידי רשומות מנסיון העבר.

שימוש בגישה שיטתית לבחירת מספרים אקראיים מאלה המוקצים בטבלה מאפשר קביעת הערך המקביל של המאורע המודמה. בדוגמאות שציינו למעלה מאורעות אלה יכולים להיות משלוחים יומיים ומשכי אספקה או זמני ההגעה של אניות.

דינמיקת מערכות

דינמיקת מערכות או דינמיקה תעשייתית, חוקרת את מאפייני מידע המשוב המורכב של פעילות תעשייתית כדי לראות כיצד מבנים, מדיניות ותיזמון החלטות ופעולות משפיעים על תפוקות. היא מדמה את יחסי הגומלין בין זרמי המידע, הכסף, ההזמנות, כוח-האדם והציוד ההוני בחברה, בתעשייה או בכלכלת מדינה. ההנחה היסודית, היא שניתן להתייחס למערכות סוציו-אקונומיות כמקבילות למנגנוני סרבו. במרכז תפיסה זאת נמצא מושג משוב המידע. החלטה מתקבלת המובילה לפעולה, אולם יש פער זמן או עיכוב בין החלטה לפעול והפעולה עצמה.

הפעולה מובילה לתוצאות, שוב לאחר עיכוב. התוצאות מוזנות בחזרה למקבל ההחלטות כמידע עליו יבסס את החלטותיו הבאות, וכן הלאה. המצב מסתבך עוד יותר עקב העובדה שהמידע עשוי להיות מעוות ו/או מעוכב. המערכת תהיה בעלת תכונות שהינן מובחנות למדי ממרכיביה. לפיכך יש צורך להתייחס אליה כאל מכלול ולא רק כאל אוסף חלקים.

במהותו של דבר, דינמיקת מערכות היא שיטה להדמיית סוגים שונים של מצבים מורכבים שלמים כמו מערכת ייצור-הפצה שלמה.

הדמייה דטרמיניסטית

בהדמייה דטרמיניסטית משתמשים כדי להבהיר את ההחלטות הדרושות במצבים כמו חישוב מדויק של המשאבים הדרושים להשגת זמן ספיקה ותפוקה מסוימים עם רמת תשומה ידועה. ההדמייה מסייעת בבחינת השפעותיהן של החלטות שונות או כללי החלטות. הדמייה דטרמיניסטית מבטלת את מרכיב אי-הודאות הנמצא בחיי היומיום לשם הנוחות, הבהירות או יכולת המעקב והניהול.

דוגמא ליישום טיפוסי של הדמייה דטרמיניסטית הינה במפעל ייצור בו המנהל רוצה לערוך נסיונות על-ידי החלפת מספר סוגי המכונות, מספר העובדים המועסקים והתשומה, ואז לראות מה יקרה לעבודה בתהליך, לזמן התפוקה והעבודה ולניצול המכונות, כך שיוכל לגלות היכן מתפתחים צוארי-בקבוק ולתכנן כיצד לחסלם. לשם כך משרטטים תרשים זרימה המראה את השלבים העיקריים בתוכנית. מחשב העובד לפי כללי החלטות שנקבעו מראש, כמו קדימויות להקצאת עובדים ומנות למכונה, ידמה עומסים חלופיים ואת ההשפעה על תורים וזמן התפוקה. ההשלכות של השיטות החלופיות השונות להעמסת המכונות וההתקדמות זוהו כדי לבחור בשיטה האופטימלית.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .