לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

חקר ביצועים

חקר ביצועים הוא יישום שיטות מדעיות לבעיות מורכבות המתעוררות בהכוונה וניהול מערכות גדולות של אנשים, מכונות, חומרים וכסף בתעשייה, בעסקים, במימשל ובביטחון. הגישה הייחודית היא פיתוח מודל מדעי של המערכת המשלב מדידת גורמים כמו סיכוי וסיכון בעזרתם ניתן לחזות ולהשוות את תוצאותיהן של החלטות, אסטרטגיות ואמצעי בקרה חלופיים. המטרה היא לסייע להנהלה לקבוע את מדיניותה ופעולותיה באופן מדעי.

טכניקות חקר ביצועים

הטכניקות העיקריות מתוארות להלן:

תאורית החלטות

במובן אחד, כל חקר הביצועים סובב סביב החלטות. הוא מתייחס לכללי החלטות, הערכת החלטות חלופיות, מיטוב החלטות, חיזוי תוצאותיהן של החלטות, סיוע בהתמודדות עם אי-ודאות וסיכון ומיון מורכבות המצבים בהם החלטות מתקבלות לעתים קרובות כדי שההנהלה תוכל להפעיל שיפוט מהיר לגבי דרך הפעולה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות (ע"ע תיאורית החלטות).

הטכניקות הזמינות הן:

1. הבהרת כללי ההחלטה: אופטימיים, פסימיים, עלות אלטרנטיבית או ערך צפוי.

2. ניתוח אמצעי-מטרה להבהרת שרשרת היעדים וזיהוי סדרה של נקודות החלטה.

3. ניתוח מטריצת החלטות כדי ליצור מודל להחלטות פשוטות בתנאי אי-ודאות כדי להבהיר את האפשרויות הניצבות בפני מקבל ההחלטות.

4. עצי החלטות המסייעים בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות כאשר יש סדרה של אפשרויות "זה או זה".

5. אלגוריתמים הקובעים את הרצף הלוגי של היקשים הדרושים לפתרון בעיות.

6. טכניקות הסתברות סובייקטיביות השואפות להשליט סדר בתהליך קבלת החלטות אינטואיטיביות או בהחלטות המבוססות בראש ובראשונה על נסיון אישי.

7. ניתוח "בייסיאן" השואף לתרגם הסתברויות סובייקטיביות לעקומות הסתברות מתמטיות ובכך לספק מסגרת ניתוחית ברורה יותר עבור ההחלטה.

בניית מודלים

בניית מודלים (ע"ע) היא ייצוג של המצב האמיתי. זוהי טכניקה יסודית לחקר ביצועים משום שעל-ידי ייצוג המצב במונחים מתמטיים, היא משפרת את הבנת ההנהלה את הנסיבות בהן ההחלטות צריכות להתקבל ואת התוצאות האפשריות של החלטות אלו.

הדמייה (סימולציה)

הדמייה (ע"ע) היא בניית מודלים מתמטיים לייצוג תהליכים או מצבים אמיתיים במקביל להתפתחותם במשך הזמן. הדמייה מאפשרת תימרון המודל כך שיהיה ניתן להעתיק או להדמות את הדינמיקה של המערכת. אחת מטכניקות ההדמייה השכיחות ביותר היא שיטת מונטה-קרלו המכניסה למערכת את מרכיב הסיכוי שישפיע על התוצאות. הדמייה מאפשרת אומדן של התוצאות האפשריות של הרבה החלטות על מצבים מורכבים בתנאי אי-ודאות כאשר למרכיב הסיכוי יש תפקיד חשוב.

תיכנות לינארי

תיכנות לינארי (ע"ע) משתמש בגישה מתמטית לפתרון בעיות כאשר יש הרבה משתנים מצטלבים ורק מספר מוגבל של משאבים זמינים. מטרתו היא שילוב המשתנים העונים על האילוצים במערכת והשגת היעדים הרצויים.

תאורית התור

תאורית התור (ע"ע) משתמשת בטכניקות מתמטיות לתיאור תכונות תורים של אנשים, חומרים, עבודה בתהליך וכו' כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר לתיכנון רצף האירועים במטרה למנוע צוארי-בקבוק.

 

ניתוח ABC

ניתוח ABCמסווג פריטים כמו רמות מלאי או נקודות מכירה לשלוש קבוצות: A (חשובים מאד), ) Bחשובים למדי) וC- (לא חשובים) בהתאם להשפעתם על האירועים. או אז, ניתן לקבל החלטות כיצד להתמקד בפריטי A שם יושגו התוצאות הטובות ביותר ביחס למאמצים שהושקעו. ניתוח ABC מבוסס על עקרון פארטו (ע"ע), או כלל ה20-/80 המתאר את הנטייה של חלק קטן מהפריטים (20 אחוזים) להיות משמעותי בכך שהוא מפיק 80 אחוזים מהתוצאות.

ניתוח רגישות

ניתוח רגישות (ע"ע) הוא טכניקה בה נעשה שימוש תכוף גם בחשבונאות ניהולית, לחיזוי ההשפעה של שינוי רמות פרמטרים על התוצאות (למשל רווחים או תרומה).

ניתוח רשת

ניתוח רשת (ע"ע) הוא טכניקת נתיב קריטי לתיכנון ובקרת פרויקטים מורכבים על-ידי רישום החלקים המרכיבים אותם וייצוגם באופן גרפי כרשת של פעילויות קשורות זו בזו.

טכניקות סטטיסטיות

חקר ביצועים, הנעזר במתמטיקה לסיוע בתיאור הנסיבות בהן מתקבלות החלטות, משתמש בטכניקות סטטיסטיות במידה רבה. מאחר ולסיכוי ולאי-ודאות יש חלק חשוב בסוג ההחלטות עימן מתמודד חקר ביצועים, הערכות הסתברות הינן חשובות. כך גם הפצת נתונים וחקר היחסים או המיתאם בין משתנים משתלבים.

יישומים

להלן דוגמאות ליישומים העיקריים של חקר ביצועים:

* קבלת החלטות, אספקת עזרה כללית בקבלת החלטות, במיוחד במצבים מורכבים בעלי מספר רב של משתנים משולבים ובתנאי אי-ודאות או סיכון;

* תיכנון הפצה, על-ידי שימוש בניתוח סטטיסטי, תיכנות לינארי, הדמייה או אלגוריתמים לפתרון, בעזרת מחשבים, של בעיות הובלה סטנדרטיות של כיצד להשיג את דפוס ההפצה הטוב והזול ביותר;

* תיכנון מערכות בקרה למתקנים ופעולות על-ידי שימוש בהדמייה שתאפשר הערכה של תפיסות תיכנון חלופיות והבנת רגישות התפוקה לשינויים בתצורת סדנאות ומהירויות עיבודים;

* חיזוי, בו מפותחים מודלים לחיזוי שינויים אפשריים בביקוש או של השפעת גישות שיווק חלופיות, לרבות פיתוח מוצרים חדשים ושינויים בתמהיל השיווקי;

* בקרת מלאי בה משתמשים במודלים והדמייה כדי להתמודד עם בעיות של בטיחות מינימלית או רמה מינימלית של הזמנה מחדש, ובניתוח ABC כדי למקד את החשיבה בתחומי-המפתח של קבלת ההחלטות;

* תיכנון פיננסי ארוך טווח בו משתמשים במודלים לחיזוי רווחים, תרומה ומחזור מכירות;

* החלטות על תמהיל מוצרים בהן משתמשים בתיכנות לינארי כדי לקבוע את צירוף המוצרים שישיג את התרומה המירבית לרווחים ולעלויות הקבועות;

* תיכנון ייצור, בו משתמשים בתיכנות לינארי כדי להחליט על מתקני הייצור הדרושים ועל הדרך הטובה ביותר להנחיית מתקנים אלה מתוך מחשבה על תנודות בדרישות ואי-ודאות הביקוש;

* תיכנון רווחים בו משתמשים בניתוח רגישות כדי לחזות את תוצאותיהן של הנחות שונות על הביקוש, המחירים והעלויות;

* תיכנון פרויקטים, בו משתמשים בניתוח רשת לתיכנון ותיזמון ולסיוע בהקצאת משאבים;

* בעיות תור, בהן משתמשים בתאורית התור כדי לתכנן רצף אירועים כדי למטב את רמות השירות ללקוחות ולצמצם צוארי-בקבוק;

* הקצאת משאבים, בה משתמשים בתיכנות לינארי כדי לחשב את כוח-האדם, החומרים, זמן מכונות ומשאבים אחרים הדרושים להשלמת בנייה או פרויקטים לפיתוח או לשמירת לוח- זמנים מתוקצב לייצור.

שיטות חקר ביצועים

חקר ביצועים מבוסס על רצף של שלוש מטלות-מפתח:

1. הבנת המערכת והגורמים הרלבנטיים המשפיעים עליה, לרבות אי-ודאות וסיכון, כך שניתן יהיה להגדיר את הבעיה במונחים שימושיים באמצעות מודל מתמטי המייצג את המערכת.

2. איסוף וניתוח נתונים רלבנטיים בעזרת טכניקות סטטיסטיות מתאימות וטכניקות כמותיות אחרות, ולעתים קרובות בעזרת מחשב, לגבש ולבחון פתרון מעשי. לשם כך יש צורך לעתים קרובות במידה של מיטוב, כלומר השגת התשובה הטובה ביותר בנסיבות הקיימות על-ידי איזון הפרמטרים והמשתנים.

3. הצגת הצעות לפעולה וסיוע בהוצאה לפועל של החלטות.


תועלות

התועלות של חקר הביצועים נובעות מ:

1. יכולתו לטפל בתנאי אי-ודאות באופן כמותי, לאור דבריו של ברנארד ראסל ש"איננו מסוגלים לחזות את העתיד בוודאות מוחלטת, אולם איננו בלתי-בטוחים לגמרי בעתיד במידה שווה."

2. השימוש שהוא עושה בשיטות אובייקטיביות לניפוי המידע הרלבנטי ומידע על היחס בין נסיון העבר למצב הנבדק במצבים מורכבים.

3. יכולתו להמחיש את התוצאות האפשריות של דרכי-פעולה חלופיות בהתבסס על המידע שנותח (כלומר, מתן תשובה לשאלה "מה היה קורה לו").

4. העזרה שהוא מושיט למנהלים בהבנת הגורמים הקשורים הרבים המשפיעים על החלטותיהם.

5. יכולתו לספק גישות לוגיות שונות לקבלת החלטות במצבים מורכבים.

6. יכולתו לטפל בכמויות גדולות של נתונים בעזרת מחשב.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .