לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

יזמות

הכלכלן הצרפתי, ג.ב. סיי, הטביע את המלה בשנת 1800 בקירוב. וכך כתב: "היזם מעביר משאבים כלכליים מתחום של פריון נמוך יותר לתחום של פריון ותפוקה גבוהים יותר". קרוב יותר לזמננו, כתב ג'ורג' גילדר בספרו "רוח הארגון": "יזמים הם חדשנים המעוררים ביקוש. הם יוצרים שוקים והון, מפתחים הזדמנויות ויוצרים טכנולוגיה חדשה. הם מחפשים את המוצר הייחודי, את הפריצה בשוק, את התכונה החדשה והמדהימה ואת העיצוב החדשני. הם משנים גבולות טכניים ומעצבים מחדש את רצונות הציבור. הם יוצרים עושר ותעסוקה. בניגוד לדעה הרווחת, הם אינם סבורים כי השוק צריך לכוון את החברה. הם מכוונים את השוק."

פעם נהגו לתאר יזמים כנצלנים בעלי עניין אישי. הכלכלן הידוע, אדם סמית, הכיר אמנם בעובדה כי יזמים תורמים לחברה האנושית, אך בספרו: "עושר האומות" הוא מתייחס לעניין האישי שלהם:

"למרות האנוכיות ותאוות הבצע שלהם, על אף שהם מתכוונים לנוחיותם בלבד, על אף שהמטרה הסופית שהם שואפים להשיג מעבודת אלפי המועסקים על ידם היא סיפוק רצונותיהם הריקניים שאינם יודעים שובע... הם מונחים על ידי יד נסתרת ומבלי להתכוון לכך, מבלי לדעת זאת, הם מקדמים את עניינה של החברה האנושית". מיותר לציין כי מאז תקופתו של אדם סמית חל שינוי משמעותי בתדמיתו של היזם, ככלל, היום קיימת תמימות דעים לגבי חשיבותו ותרומתו של היזם מבלי להטיל דופי במניעיו ובאופיו.

מה הופך יזם לכזה?

יזם הוא אדם ההופך חזון עסקי למציאות עיסקית. אלברט אינשטיין נהג לומר כי הוא רכב אל תוך תורת היחסות על גבי קרן אור. יזמים מבססים את הישגיהם על עוצמת חזונם.

לדעת ג'ורג' גילדר היזמים מגיעים לעמדתם: "לא בזכות הבנת מצב קיים על כל מורכבותו, אלא, על ידי יצירת מצב חדש שאחרים צריכים לנסות ולהבין. יזמים מאיישים עולם שבו האחרון הופך לראשון, היצע יוצר ביקוש ואמונה קודמת לידע".

התכונות העיקריות של יזמים מוצלחים הן:

* התמקדות בפעולה. כפי שפיטרס וווטרמן ניסחו זאת, בספרם In Search of Excellence (יצא בארץ בשם, "כיצד להצטיין בניהול", בהוצאת עתרת), הם "עושים זאת, מסדרים זאת, מנסים זאת."

* יכולת להמחיש לעצמם את השלבים מרעיון למימוש.

* הם מוכנים ל"שבור את הדפוס."

* הם חושבים ועושים כאחד, מתכננים ועובדים.

* מעורבים - הם נוקטים בגישה של השתתפות פעילה."

* מסוגלים לסבול ערפול - "העסק מתבסס תמיד על פעולה על רקע חוסר וודאות" (גילדר).

* מקבלים את הסיכון, אך מבינים ומנהלים אותו.

* מתגברים על השגיאות ולאו דווקא מונעים אותן - הם אינם מודים כי הובסו.

* רואים עצמם כאחראים לגורלם - הם מסורים וקובעים יעדים תוך נחישות להשיגם.

* מאמינים ביצירת שוק לרעיונותיהם ולא רק בתגובה לביקושים קיימים בשוק.

יזמות פנים-ארגונית

בספרו, "יזמות פנים ארגונית" ((Intrapreneurship המציא גילפורד פינצ'וט מלה חדשה בשפה האנגלית המתארת כיצד הדחף היזמתי לחדשנות מסוגל לפעול בתוך ארגונים. הוא מתאר את היזם הפנים-ארגוני במלים הבאות:

"כל אחד מאותם "החולמים ומבצעים" - אלו הנוטלים על עצמם אחריות ליצירת חדשנות מכל סוג שהוא בארגון. אדם זה עשוי להיות יוצר או ממציא, אולם הוא תמיד החולם המתכנן כיצד להפוך רעיון למציאות רווחית".

המתכון שלו להצלחה כיזם הוא:

1. לבחור רעיון טוב.

2. להפיק תכנית עיסקית אשר:

* מעריכה את הרעיון שלך - מדוע הוא רעיון טוב?

* מגדירה להיכן ברצונך להגיע וכיצד תעשה זאת;

* מגדירה את המשאבים (ההשקעה) הדרושים;

* קובעת את העלויות ואת היתרונות. אלו האחרונים מוגדרים במושגים של תשואה על ההשקעה.

3. משתף את האחרים.

4. מוצא מממן אשר ידאג לכך שרעיונותיו יקבלו את הגיבוי הראוי להם.

5. בונה צוות שיפתח רעיון. התוכנית מחדירה בהם את חזונו ומובילה אותם להצלחה, בדרך חיובית.

יזמות - כיצד זה נעשה?

הצלחה כיזם תלויה במידה רבה בתבונת היזם, דמיונו ועצמת מטרתו. יתכן כי נחוץ מעט מזל, אולם, ניתן לטעון כי אין כל מזל בהשגת הצלחה - אתה קובע האם תצליח. הפיכת חזון למציאות היא יותר עניין של עבודה קשה מאשר מזל.

יפן היא מקום שבו יזמים הגיעו להצלחה כבירה בזכות עבודה קשה וכן דמיון ויכולת. החברות הבולטות ביותר בתחום זה ביפן הן סוני והונדה.

הסיפור של סוני

אקיו מוריטה, יו"ר סוני, נהג לומר: "סוני עושה מה שאחרים אינם עושים. אנחנו מנהיגים, הם באים בעקבותינו." למרבה הפלא, הצלחתה של סוני לא באה לה מפריצות דרך טכנולוגיות בתחום המוליכים למחצה; חברות אמריקאיות כגון "טכסס אינסטרומנט" היו יותר חדשניות. הגאוניות של סוני התבטאה בקישור בין הבנתה את הטכנולוגיה ובין חזון ברור יותר של מה השוק רוצה ומה ניתן לשכנעו שירכוש. בעקבות גישה זו התרחקה סוני מהתחום המלהיב של פיתוח המוליכים למחצה והתמקדה בטרנזיסטור הרדיו כמוצר היחיד שלה.

סיפוק הצרכנים הפך למטרתה העיקרית. מוריטה מספר סיפור המתאר זאת: "שני מוכרי נעליים מוצאים עצמם בחלק נידח של אפריקה. איש המכירות הראשון שולח מברק למשרד הראשי: "אין כאן כל סיכוי למכירות. המקומיים אינם נועלים נעליים." השני שולח מברק: "איש אינו נועל כאן נעליים. נוכל להשתלט על השוק. שילחו את כל המלאי האפשרי."

ההבדל העיקרי בין סוני ובין חברות אלקטרוניקה אחרות הוא, כפי שניסח זאת מנהל המכירות האמריקאי של החברה: "אחרים רואים את השוק ומציגים מוצר שיתאים לשוק. על פי הפילוסופיה של סוני מפתחים את המוצר כאשר אין שוק בכלל ולאחר מכן יוצרים את השוק."

סוני ניצלה את שליטתה בתחום הטרנזיסטורים והמזעור כדי לפתח סידרה ארוכה של מוצרי צריכה החל מטרנזיסטור הטלויזיה הראשון שיצא לשוק ב1960-. לאחר מכן הופיע ה"טריניטרון" הייחודי, טלויזית הצבע בעלת העדשה האחת, ב1968-. מכשיר הווידיאו בתאמקס נכנס לשוק ב1975- וכמובן, הווקמן, ב1980-. בכל מקרה, ההשראה מאחורי הפיתוח לא התמקדה רק בפיתוח מוצר זול יותר. המטרה היתה לגרום סיפוק רב יותר לצרכן. סוני ניסחה את השאלה בדרך הבאה: "באיזו מידה ממלא המוצר את 'הפונקציה האובייקטיבית' של הצרכן?" במלים אחרות, האם סוני מסוגלת להשיג יותר שעות של ביצוע מספק ליין, לדולר או לליש"ט, בהשוואה למתחריה?

ניתן לסכם את ההישג היזמתי של סוני במלותיו של ג'ורג' גילדר: "לעשות מה שאחרים אינם עושים, ליצור שוקים על פי צרכים אנושיים, למצוא את ההזדמנות הטמונה ביאושו של המומחה."

הסיפור של הונדה

הונדה היא אחת החברות היזמיות הגדולות. נראה כאילו החברה ניזונה מהתנגדות ורק מתחזקת. הונדה עצמו היה אולי היזם המבריק והמוצלח ביותר בעולם, בתחום הנדסת המכונות, מאז הנרי פורד. הוא החל את דרכו בחדר הייצור, כאשר החל לפתח את הגירסה שלו לטבעות בוכנה, עבור טויוטה. לאחר מכן עבר מתעשיית הרכב לתכנון מכונות טקסטיל, אך כספיו אזלו. מכשול זה אופייני לקריירה של יזמים רבים, שלעתים רצופה במכשולים וכשלונות. רק בזכות אומץ ונחישות הם מצליחים להתגבר. וכך אמר סואישירה הונדה: "אנשים רבים חולמים על הצלחה. לגבי, ניתן להשיג הצלחה רק באמצעות כישלון חוזר ובחינה אישית. למעשה, ההצלחה מייצגת אחוז אחד מעבודתך הנובע מ99- אחוזים המכונים כישלון."

לאחר כשלונו בטקסטיל חזר הונדה לעסקי האופנועים כמעט במקרה. הוא החל את דרכו בתקופת משבר הנפט כאשר הצמיד מנוע לאופניו. הוא הצליח. הוא תכנן אופניים עם מנועים נוספים ומכר אותם במוסך שלו, עד שהמנועים אזלו. בהכנסה שקיבל מהמצאתו, החל לתכנן מנוע של ממש. בשעתו, כפי שסיפר הונדה, לא היה ביקוש ביפן לדברים כאלה. "אולם", אמר, "איננו עושים משהו בגלל הביקוש. השוק ישנו. באמצעות הטכנולוגיה שלנו, באפשרותנו ליצור ביקוש. אנו מסוגלים ליצור את השוק." למעשה, כפי שניסח זאת ג'ורג' גילדר: "ההיצע יוצר את הביקוש שלו."

הונדה הצליחה להפוך את שוק האופנועים הרדום לאחד המוצרים בעלי הצמיחה המדהימה ביותר במאה העשרים. הצלחה זו הפכה לשם דבר. אולם, פריצתו לשוק הרכב היתה אף מזהירה יותר. הוא החל בתחום מכוניות המירוץ. האסטרטגיה שלו היתה להגיע לסידרה של פיתוחים טכנולוגיים בעזרת המהנדסים הטובים ביותר שיכל למצוא ביפן. היזמה נחלה הצלחה. כפי שכתב בשעתו עיתונאי אנגלי: "כל מהנדס אתו שוחחתי נדהם מהדיוק של הנדסת הונדה, הדומה לשעון משובץ יהלומים."

לאחר מכן נקט הונדה בצעד היזמי הקלאסי של "ללכת למקום בו אחרים אינם." הוא המציא מכונית שאינה מזהמת. עד מהרה הוכיח שרכש טכנולוגיה ייחודית וייצר, בצעד נועז, מפעל חדש שיעמוד במכירות הצפויות. היו לו עתודות, אך הוא לקח סיכון של צלילה לשוק בלתי מוכר, עם מוצר חדש לחלוטין. הוא נטל על עצמו סיכון נוסף כאשר "חתך" את מתחריו - הוא שמר על מחירים כשהאחרים העלו. למרות העדר כמעט מוחלט של כוח בשוק, הוא הצליח. בתוך שנה חלה ירידה של 40 אחוזים בקירוב במכירות של ניסן וטויוטה. באותה תקופה עלו מכירות הונדה ב76- אחוזים.

סיפור ההצלחה של הונדה ממשיך, על אף שהיה זה בן חסותו של הונדה, קיושי קוואשימה, אשר הביא אותו לעמדה שמבחינת תדמית המוצר ואיכותו, הונדה נחשבת בין חברות הרכב המובילות בעולם.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .