לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

תיאורית הציפייה

מדענים ניסו להניח יסוד שעל-פיו ניתן יהיה לנתח תאוריות מוטיבציה. אחד מהמאמצים האלה הוא תרשים המראה את רצף היעדים והמטרות בתהליך המוטיבציה. הוא מתאר את הציפיות לתמורה וסיפוק הממריצים את מאמץ העבודה ומעצבים את הביצועים. החוקרים פרופ' ג'ורג' שטראוס ולאונרד סיילס, מתייחסים לתאורית הציפיה:

התאוריה טוענת שלעובדים תהיה מוטיבציה לייצר רק כאשר הם מצפים שהתפוקה תוביל (או תהווה את הדרך לקראת) ליעד שהם מעריכים. באופן מפורש יותר, מאמצים מוגברים יובילו לביצועים משופרים (תפוקה) וביצועים משופרים יובילו לתמורה המעניקה מילוי של צרכים חשובים של העובד. הדרישה האחרונה היא שמילוי הצרכים הנובע מהמאמץ הראשוני יהיה גדול במידה מספקת (הוגן) כדי להצדיק את המאמצים.

הזדמנויות ליישום

תיאוריה זו שימושית למנהלים המעונינים לנתח את היפותזות המוטיבציה. שטראוס וסיילס מוסיפים שניתן להשתמש בתאורית הציפיה כדי לבחון עיצוב מחדש של משרות (ע"ע), ניהול על-פי יעדים (ע"ע), ניהול משכורות והטבות כמקורות לתמורה ומילוי צרכים.

דוגמה

אסתר לויט ובן זמיר דנים במוטיבציה של מנהלים. זמיר אומר, "הבעיה עם העבודה שלנו היא שהיא כה מופשטת. לפעמים מקדישים שבועות למחקר כאשר התוצאה היא עשרה דפים מודפסים שאיש אינו קורא. כאשר אי אפשר לצפות לתמורה, אין תמריץ לעבוד."

"האם אתה אומר שהעבודה שלך פחות מספקת מעבודתו של פועל בנין?"

"אני אומר שלולא היו לי ציפיות לעתיד ותחושת הישגיות אישית, הייתי מתפטר מחר."

תחושתו של המנהל בן זמיר בנוגע לעבודתו מראה את יחסי הגומלין בין מאמץ, ביצועים, תמורה וצרכים. גם מרכיב השוויון מומחש. זוהי הנקודה בה המאמץ חייב להניב מספיק סיפוק כדי שיימשך.

איך ליישם

בנוסף להבהרת היחסים בין גורמי העבודה הבסיסיים, התיאוריה יכולה גם לסייע בהערכת המעשיות של תפיסות מוטיבציה. לדוגמה, בתפיסת הממריץ/היגיינה של הרצברג (ע"ע), תנאי העבודה, שהינם גורם היגייני, נחשבים לפחות ממריצים מאשר עבודה אתגרית. חשוב על אנשים ספציפיים ועל עצמך, ונסה להכניס את המשפט "תנאי עבודה משופרים" בנקודת ה"תמורה" בנוסחה. מה תהיה ההשפעה על מאמציך? בשלב הבא, תוך שימוש בדוגמה של אותו אדם, השתמש במלים "הבטחה לקידום." האם התמורה הזאת תגרום למאמץ נוסף מידו של אותו אדם? רוב הסיכויים שתקבל תשובה שתסייע בהערכת גישתו של הרצברג וגם תמחיש את השימושיות של תאורית הציפיה.

יחסי הגומלין בין ביצועים לתמורה הינם בדרך כלל חולית-המפתח בשרשרת. סביר להניח שמאמץ מוגבר יימשך אם הוא זוכה בתמורה המתאימה למערכת הערכים של הפרט. מאמץ מוגבר שאינו זוכה לתמורה מוביל את העובד לתגובה הקלאסית של: "למה לי להרוג את עצמי אם לאף אחד לא אכפת?" הדבר החשוב הוא האופן בו העובד תופס את התמורה ולא התמורה עצמה. עבור אנשים מסוימים, טפיחה על השכם היא דבר מספק מאד, בעוד שלאחרים זוהי דרך להבעת התנשאות ומחווה בלתי-הולמת. על-פי רוב יש לעובדים תחושת שיוויוניות, אופן מדידה אישי לכיצד וכמה הם צריכים לקבל בתמורה לעבודתם.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .