לדף הראשי

אומנות הניהול

 

כנסו לדף הפייסבוק שלי - קבלו ספר במתנה

להיות "בוס"

המושג של "להיות בוס" מסביר מיסתורין חשוב: מדוע בוגרי בתי ספר למינהל עסקים - אפילו כאלה מבתי הספר הטובים ביותר - מתבלבלים ומגששים במשרותיהם הראשונות כשהם מנסים ללמוד את הדברים השגרתיים במקום העבודה? התשובה היא שהחינוך שלהם מכין אותם לניהול אבל לא להיות בוסים. להיות בוס אינו בדיוק להיות מנהל, זהו ענין של מגע יותר מאשר טכניקה, שליטה באנשים ולאו דוקא במערכות.

בניגוד למדע הניהול, להיות בוס היא אמנות. היא מכסה דברים כמו יצירת זיקה עם פרטים וקבוצה, השגת שיתוף פעולה, אמון וכבוד לסמכות, והידיעה כיצד לתת השראה לאנשים, וזהו דבר שונה לגמרי מהבנת תאורית מוטיבציה.

הזדמנויות ליישום

כל מי ששואף להנהיג קבוצת עבודה כמפקח, מנהל מחלקה, מנהל חטיבה או מנהל הארגון כולו, חייב להיות בעל יכולת הנהגה כבוס ויפיק תועלת מלימודה. הבנת המושג להיות בוס - וגם אלה המשמשים כבוסים במשך שנים יכולים להפיק תועלת מבחינה מחודשת - היא מרכזית בעבודה אפקטיבית עם אחרים, השגת המקסימום מפוטנציאל המנהיגות שלך והשגת שיתוף פעולה מוגבר, מעורבות ותרומה ליעד הכולל.

דוגמה

דני מירב עובר ישר מבית הספר למינהל עסקים למשרת עוזר למנהל תיכנון המערכות בחברת אלקטרוניקה. הממונה עליו מקדיש את מרבית היום הראשון של דני כדי להראות לו את מקום העבודה, להציגו בפני אנשי הצוות ולהסברים על יעדי המחלקה ונהלי העבודה.

בתחילת השבוע השני, הבוס מטיל על דני משימה, לעבוד עם קבוצה בפרויקט תיכנון. הכבוד והידידותיות שהוא מצפה למישהו במעמדו אינו מתממש. קבלת הפנים לה הוא זוכה נעה מהתייחסות של מובן מאליו לעוינות קלה. כאשר הוא מדווח על עובדה עגומה זאת לבוס שלו ומביע את אכזבתו, התגובה היא, "כאשר אני התחלתי לעבוד, התייחסו אלי באדישות במשך חודשים רבים. זאת בעיה של למידה, דני. אתה בעולם חדש ואתה צריך להבין את האנשים, הדרכים והערכים בעולם זה, לא באופן מופשט אלא בעצמותיך. אם יהיה לך מזל, הזמן יעבוד לטובתך ואתה תהיה מסוגל להשתמש בכל הדברים שלמדת באוניברסיטה."

איך ליישם

למרבה המזל, אפשר ללמוד להיות בוס גם מבחינה שכלית ולא רק גופנית באמצעות קיצור תהליך הלמידה במקום העבודה. כמה עצות מעשיות:

1. להיות בוס הוא תהליך דמוקרטי. אתה מתמנה למנהל כתוצאה מסמכות ההנהלה למנות אותך לכזה, אולם להיות בוס תלוי בגיבוש יחסים טובים עם הכפופים לך.

2. מנהיגות אינה באה עם המשרה, ולא חשוב מה תיאור המשרה אומר. לעתים קרובות מדי, מנהלים טירונים רואים את תפקידם ההתחלתי כמנהיג כאשר למעשה הם היו צריכים להתנהג כמונהגים. על-פי רוב, הכפופים לך הם שילמדו אותך מה שאתה צריך לדעת, ואז יחליטו האם לקבל את סמכותך. ברגע שהם מקבלים אותה, אתה תהיה חופשי לנקוט באיזה סוג מנהיגות שתעדיף.

3. עשרה עובדים משמעותם עשרה קשרים שונים. יחסיו של הבוס עם הכפופים לו הם אינדיבידואליים ואישיים. למרות שלכל היחסים יש מרכיבים משותפים, וסביר להניח שהתיידדת עם כל העובדים במידה מסוימת, אתה מפתח פתיחות ואמון, בטחון וקירבה, כבוד ותקשורת דו-סטרית בהתבסס על גורמים מעודנים ומעשיים. לדוגמה:

* צור מספר סביר של קשרים כדי לדון בעבודה.

* פתח יחסי הוראה המפגינים ענין בצמיחתם.

* הכר בתחומי ענין, תחביבים, משפחה ותחומים אחרים מחוץ לעבודה.

* שוחח על תחומי הענין שלך מחוץ לעבודה כפי שהיית משוחח עליהם עם ידיד. אל תסתיר את העובדה שאתה בן אדם בדיוק כמותם.

* הראה שאתה מתייחס לקבוצה כאל צוות, שוחח על יעדי הקבוצה, ביצועים והישגים כדי לבנות רוח צוות.

* מעל הכול, הפגן את הענין שלך בעבודתם והכר במאמצים והישגים מיוחדים כמו עבודות שהושלמו או תרומה מעל ומעבר לדרישות המשרה. ואם נרחיב עוד קצת:

אל תיקח את אנשיך כדבר מובן מאליו. קשר עבודה טוב תלוי בהערכה מתמדת של פעילויות הכפופים. יש בוסים העושים את הטעות של ציון תקלות וכשלונות בעוד שהם מתייחסים כמובנים מאליהם למאמצים והצלחות. הפסיכולוג האמריקאי, סקינר, אחד התורמים החשובים לתאורית המוטיבציה, טוען שההפך הוא הרצוי, שיש להכיר ולתת תגמול על התנהגות שאתה רוצה שתישנה. ביקורת או עונש יכולים לגרום לאנשים להימנע מלחזור על התנהגות שגויה, אולם לא בהכרח יגרמו להם לבצע הצלחה.

 

 

< startspan -->

Copyright © 2007.Meir Liraz. All rights reserved .